מקור ישעיהו נ״א:ב׳
2 הַבִּ֙יטוּ֙ אֶל־אַבְרָהָ֣ם אֲבִיכֶ֔ם וְאֶל־שָׂרָ֖ה תְּחוֹלֶלְכֶ֑ם כִּֽי־אֶחָ֣ד קְרָאתִ֔יו וַאֲבָרְכֵ֖הוּ וְאַרְבֵּֽהוּ׃
פירוש שד"ל על ישעיהו נ״א:ב׳
2 תחוללכם, אשר תחולל אתכם. כלומר אשר חוללה אתכם ר' יונה, והמלה מל' חיל, כמו כי חלה גם ילדה ציון את בניה.
3 כי אחד קראתיו, אחד היה אברהם בשעה שקראתיו, וע"י ברכתי התרבה והיה לגוי גדול, כן אתם אעפ"י שאתם מעטים, יש בידי להרבות אתכם ולהגדיל אתכם.
4 ואברכהו וארבהו, לפי הנקוד הכוונה קראתיו כדי לברכו ולהרבותו, ולפי הפשט ראויות שתי הוו"ין להנקד קמץ ל' עבר, וכן תרגם יונתן.